נדודים

נְדוּדִים/מֹשֶׁה טְרוֹפֶּה

הָאָבָק הַצָּהֹב עַל בְּגָדֶיךָ
מֵעִיד כִּי הִרְחַקְתָּ נְדֹד.
תְּלָאוֹת הַדֶּרֶךְ חָרְצוּ בִּבְשָׂרְךָ.

פָּנֶיךָ תְּלָמִים - הֵן רָחֲקוּ נְעוּרֶיךָ,
גֵּוְךָ כְּבָר שָׁחַח.

וְאֶרְאֶה בְּעֵינֶיךָ הַכֹּל:
הַכַּעַס, הַדָּם וְהַדֶּמַע,
וּמִכָּל - הָעִקְּשׁוּת.

אֲנַסֶּה: שׁוּב אֵלֵינוּ, חֲזֹר
וְאַתָּה בְּשֶׁלְּךָ: רַבָּה עוֹד הַדֶּרֶךְ.

גַּאֲוָה אֲרוּרָה.

© כל הזכויות שמורות למשה טרופה