אני, אתה ו..
"יה בתול!" ואלה שמעתי את הצעקה הזו והלב נפל לי לתחתונים שלי, ויש לי תחתונים גדולות. אני שומר שם את הואבוס שלי. יש הרבה שאפות שמכירות אותן. את הביצים שלי, אבל הכי אוהבות את המקל שעומד שם, כן כל הזמן עומד. הסתכלתי מכל הכיוונים לראות אם יש עוד גבר בפיצוציה של רבקה, או שהבן זונה, הילד שיושב שם עם עוד שני פוסטמות בלונדיות מתכוון אלי? רבקה ראתה שאני קם מהכסא שלי בכעס, היא יודעת שאני עצבני, תסתכלו על הפנים שלי וישר תראו איך אני כועס, אדום, הצלקת שהולכת לי מסביב לעין מתנפחת ויורדת לי עד הפה, עכשיו היא כמעט, אבל כמעט התפוצצה. הגורמד 24 קרט שלי צילצל ביחד עם שרשרת שספתה שלי זכרונה לברכה קנתה לי לבר מצווה. חי גדול מכסף. פעם חתכתי חייל לבתן הכנסתי לו תסכין. ישבתי שבועיים בתל מונד או במקום אחר. כבר ישבתי בהרבה מקומות אז אנילאזוכר איפה. רבקה צעקה, סיימון, כן קוראים לי סיימון, הכינוי שלי סיימון טמפלר המלאך, זה שהיה פעם בטלוויזיה, גם אני כזה יפה והולך עם חליפה אפילו בקיץ, אמהמה, אני לא שם עלי עניבה. אז ריבקה צעקה, סיימון, האמת שהשם שלי הוא שימעון, או כמו שספתה שלי קורת לי סימו, אז ריבקה צעקה וישר יצאה מאחורי הדבר הזה שהיא עומדת מאחוריו. שם יש את הקופה ואת הבירה. רבקה היא אישה טובה, לא התחתנה המסכנה, קצת עצבנית לפעמים וגם מדברת כמו גבר. אהה שכחתי היא בוכרית והם לא אוהבים שאשה מתנהגת כמו גבר, אז בעדה שלה לא רוצים אותה. אבל אני, אני לפעמים עושה לה טובה. נו שהיא תספר לילד הזה שיש לו עוד פצעים על הפנים שלו איך אני מרים אותה. אני עושה לה טוב והיא צועקת חזק. תאמינו לי הקירות נופל מהם הטיח מהצעקות שלה. יש לה מזל, למה אני כשהייתי ילד עבדתי אצל טייח. אז אני מטייח גם אותה וגם את הקיר שלה. אז מה אמרתי? אהה, ריבקה רצה אלי, וצעקה סיימון, סיימון, תירגע. איזה תירגע איזה בטיח, אין גבר בעולם שיצעק לי "יה בתול!" אני אחתוך לו את הבטן כמו אבטיח, כמו שהייתי ילד אצל אלבר מוכר האבטיחים והייתי צועק על הסכין, אדום מתוק סוכר. כל אבטיח איזה עשר עשרים קילו, והסכין שלי חתכה כמו שהזיין שלי חותך בתוך הקוס של הבנות שאני הולך אליהם והם צועקות עד השמיים. בתול אלק. אני אחתוך לו את הזין שלו. הוא כבר לא ידפוק בחיים. רבקה הגיע אלי ותפסה לי ת'יד. לא סיימון, הוא לא מתכוון. ואלה כמה שרבקה היא אשה גדולה וחזקה ככה גררתי אותה לשולחן של הילד המעפן הזה. הוא עם הגב אלי, צוחק עם הבחורות שאיתו, לא סם לב אלי, ככה כמו שהוא צוחק, אני מעיף לו כפה לא חזק, רק שידע שאני עומד עליו עצבני, מה זה עצבני. אני לא נותן לו לחשוב ומסובב את הכסא שלו אלי, סם את האף שלי על הפנים שלו, אמרתי כבר שהצלקת שלי מפחידה כי היא אדומה כשאני כועס? אז שתדעו שהיא רתחה לי על הפנים. כשהאף שלי היה עליו. הוא הפך אדום וכמעט חירבן במכנסיים, ריבקה לא עזבה אותי וניסתה לדחוף אותי משם. הבנות שהיו איתו התחילו לבכות מפחד. הסתכלתי עליהן, שאפות רציניות הוא סוחב איתו הילד. הייתי עושה להן טובה ומרים אותם עד הגג לפחות, שוות. מה אתה רוצה ממני הוא שואל. מה אני רוצה ממך, יה מניאק, אני עונה. אתה קראת לי בתול. אני אומר. ואין אף אחד שיצא מזה חי. לא, אני לא אמרתי לך דבר כזה, הוא אומר. כן אתה כן אמרת לי כזה, אני אומר. אני מסתובב לרבקה, נכון שהוא אמר לי, אפילו צעק עלי שאני בתול? רבקה מסובבת את הפנים ואומרת בשקט כדי שאני לא אשמע, כן הוא אמר.
ואז אחת הפוסטמות הבלונדיניות אומרת. הוא לא אמר שאתה בתול, הוא אמר שהוא בתול. הוא בתול! והיא ככה עם דמעות בעיניים, רציתי לתת לה סתירה שיצאו בזרם חזק יותר, מה היא משקרת אותי. אז אני צועק לה מול הפנים. הילד המחורבן הזה צעק עלי: "יה בתול!" וכמו שאני אומר את המילים האלה. ריבקה מתחילה לצחוק יחד עם הבנות שיש להן דמעות בעיניים ואני לא יודע אם הן עוד בוכות מפחד או מצחוק. הסתובבתי חזק לריבקה ככה שהגורמד שלי עוד פעם הסתבך עם החי שקיבלתי מספתה שלי, מה את צוחקת יה מפגרת. הוא צועק יה בתול ואת צוחקת. את רוצה שאני אמשיך לך את החיוך הזה כמו לזה מהסרט של בטמן, מהאוזן הזו לזו? ואני מסובב את האצבע שלי כמו סכין על הפרצוף שלה. ריבקה נבהלה, ואחד בהלה. ושתקה. ואז הפוסטמה זו שישבה מהצד של היד שמחזיקה סכין אומרת: יה ברוסית זה אני. הוא אמר לנו שהוא בתול. יה בתול זה אני בתול. הוא לא אמר שאתה בתול. הסתכלתי על ריבקה שגם היא מדברת רוסית והיא עשתה עם הראש מלמעלה למטה. אז נרגעתי. אבל לא ישר. למה כשאני אדום, לוקח זמן עד שאני חוזר להיות חום. אז התיישבתי לידם וריבקה ישר ביאה לי בירה גולדסטר קרה כדי שהיא תקרר לי את המזגן שלי. והפוסטמה שהסבירה לי גם בילבלה לי כל מיני דברים באוזן שלא הבנתי. כל הזמן ראיתי רק את הקוס שלה וחשבתי, לילד הזה יש שני בנות איתו והוא לבד, בתול.
בוא ילד, בוא רגע אמרתי לו. לקחתי את הבירה שלי וקמתי. הוא גם קם מהסס. הפוסטמות קמו ואמרו לו שהן הולכות ויפגשו אותו אחר כך. אז אמרתי להן. שבו ואל תזוזו. אז הם פחדו ממני וישבו. הילד בא איתי, לקחתי אותו ליד השירותים ואמרתי לו. תגיד יה בן זונה, אתה לא מתבייש להגיד להם שאתה בתול? הוא הסתכל עלי כמעט בכה התינוק הזה. מה לעשות אני בתול הוא אמר. אז אמרתי לו. אתה מסתכל עכשיו על סיימון טמפלר, הכינוי הוא המלאך. ומהיום אני המורה שלך. באמא שלי תוך שבוע אתה יכול להשכיב כל פוסטמה.
כל הזכויות אינן שמורות.
