"אני בתול!" הוא אמר לה, והתפתל בין ידיה כשמשכה ממנו את המכנסיים כאילו עדיין התלבט אם להתפשט או להישאר לבוש, "בחייאת," סיננה בקול רם. "אתה לא מצפה שאעשה לך בייבי סיטר וארגיע אותך, נכון?" פתאום בתנועה חדה ובלתי צפוייה נעמדה מולו בחזייה ותחתונים, ובהתה בו בחוסר סבלנות.
הוא מצמץ בהפתעה.
"אדוני, 'השעתיים' שלך התחילו לפני שעה," הצביעה אל השעון שבקיר באדישות כדי להדגיש את הזמן שחלף. "ועדיין לא עשינו כלום." היא נשמעה ספק מתלוננת. "זמן זה כסף, איש. והרבה..." ומשהו במבט שלה קצת מבהיל אותו, מבט של אישה מנוסה שיודעת הכל על רזי המין, ורק מדגישה את העובדה שהוא חסר ניסיון. על מה לעזאזל חשבתי לפני שהזמנתי אותה, חשב בתסכול. "לפחות תהנה מזה." היא מחייכת בריחוף חתולי. אבל ליבו פועם בכוח, מאיים לפרוץ החוצה, והיא משלבת את ידיה כמו המורה שרה בכיתה ב', רק ששרה היתה יותר לבושה ממנה, ויותר קשוחה, חשב בפרץ של אומללות.
היא הדליקה סיגריה והתיישבה, נושפת את העשן והניקוטין לאוויר בשפתיים קפוצות מרוחות באודם צעקני. "רוצה לדבר?" היא שואלת, והקול שלה מוליך אותו שולל. היא יכולה היתה להיות פסיכולוגית ולהרוויח הרבה יותר, מה היא רומזת בעצם? הספיק לשאול את עצמו, ואז היא יורה את התשובה כאילו קראה את מחשבותיו. "אם זה קורה לך, לא המצאת את התחושות האלה, ואתה לא הראשון שזה קורה לו. אז קודם כל - תירגע." היא שאבה את הניקוטין אל הריאות ונדמה שגם צווארה נשאב יחד עם אותה נשיפה.
"מה?!!" הוא פוער זוג עיניים ענקיות. האם היא רומזת על חרדת ביצוע?
כשהיא נושפת את העשן אל על, שפתיה מתכווצות בתנועה משונה. היא לא ממצמצת כשעננה סמיכה של עשן מרחפת מול עיניה. היא צוחקת בקול צרוד. " לפעמים התחושה שגברים הם "האחראים" על איכות המין מכניסה ללחץ ויכולה לגרום להפרעה בזקפה. אז אתה יכול להירגע,. סקס טוב מתחיל באיזי."
עוד רגע הוא מתפוצץ מצחוק, נערת ליווי בלבוש פסיכולוגית, הוא לא ידע אם לבכות, לצחוק, או
להאמין לקלישאה "כן, זה קורה לכולם..." הנחמה האמיתית(?), זה כנראה באמת קורה לכולם.
"תראי," גמגם. "אני בסך הכל אמרתי, שאני בתול."
"אתה מעשן?" שאלה פתאום, רגע לפני שמעכה את הסיגריה במאפרת זכוכית כבדה.
"לא," רכס את רוכסן המכנסיים בלי להיות באמת מודע לכך. "למה?"
"סמים, סיגריות ואלכוהול בכמות גדולה, מפריעים לזקפה. נו מה חשבת...?"
טוב לדעת, חשב לפני שהצליח לענות לה, ואיכשהו שוב עלתה לו המורה שרה בדמיון, אלה שאותה לא הצליח לדמיין בחזייה ותחתונים, וזה מרגיש פתאטי.
"אוי..." היא פתאום נדלקת, "יש לי משהו שיעזור לך." ושדיה נעות בתוך החזייה כשהיא מתרוממת מהכורסא כאילו נורתה ממנה שנייה אחת קודם. היא פשפשה בתיק עור מבריק, ופיזרה על המיטה מפתחות, שפתון, מראה קטנה מוזהבת, חבילת טישו, וקונדומים צבעוניים.
ואז תחבה יד, עמוק בתוך התיק, ושלחה מבט מהורהר אל התקרה כאילו הכניסה יד לתוך מחילה צרה וארוכה בניסיון למצוא משהו בצידה השני. "אהה," נאנחה לבסוף. "מצאתי!"
היא נפנפה לעברו את החפיסה והוא בקושי הבין מה יש לה ביד, עד שלפתע זרקה אותה אליו בתנופה. הוא נאבק לתפוס את החפיסה שנייה לפני שהיא נוחתת לרצפה הודות לכוונון העקום שלה.
"מה זה?" שאל.
"זה יעשה את העבודה." היא מחייכת כמו חתולה.
הוא לא היה בטוח שהבין את כוונתה. לאיזו עבודה היא מתכוונת? מתוסכל בהה בחפיסה ונזף בעצמו בחוסר אונים. מכל הנשים שבעולם, דווקא לנערת ליווי הוא הולך, ועל זה הוא חייב להודות לצחוקים וללעג להם זכה מהחבר'ה במשרד. זה התחיל כשאורן סיפר שהיה בצימר בצפון עם כרמית המזכירה הסקסית של המנכ"ל, ושהיה להם סופשבוע מטורף של אוכל וסקס. "אחי," הוא טפח על שכמו. "תתחיל לחיות, בסוף עוד נחשוב שאתה הומו."
"מה פתאום הומו?!" נחרד, בזמן שאורן צחק ועוד רגע נדמה היה שהוא נחנק. לא היתה לו נטייה, ובטח לא משיכה מינית לגברים. "שטויות! על סמך מה אתה אומר שאני הומו?"
אורן משך בכתפיו. "לא ראינו אף בחורה ש..." ונתן לתשובתו לרחף באוויר ולשקוע עמוק בתודעתו.
ימים שלמים הוא חשב וראשו כאב מרוב הרהורים. האם אני באמת חריג שנמשך לגברים? לא!
גם כשהסתכל על הגברים שעבדו איתו ואכלו איתו ארוחת צהרים בקפיטריה, ניסה לבדוק אם ישנה משיכה קטנה ככל שתהיה. לא!
מאידך, אף בחורה במשרד לא משכה אותו ברמה שהצליחה לגרום לו לפנטז אותו איתה במיטה. רוב הבנות שעבדו איתו היו נשואות, תפוסות, בתוך מערכת יחסים, ובמקרה הטוב, הרווקות שבהן, מכוערות.
"תיקח, תיקח..!" אז הוא הזמין נערת ליווי כדי לבדוק אחת ולתמיד מה הן נטיותיו. וקולה של נערת הליווי הסתנן אל המציאות שלו. "תיקח, תיקח...!"
"מה זה?" בהה שוב בחפיסה שהחזיק באצבעותיו.
היא נאנחה כמו התעסקה עם גבר מוגבל בשכלו. "ויאגרה, נו..." וסידרה את כתפיות החזייה שצנחו מכתפיה.
הוא העיף את חפיסת הויאגרה, כאילו נכווה מאש, וזו עפה מידו בקו ישיר אליה.
"מה קורה איתך, אה?" נעלבה. "רק רציתי לעזור.." גיששה אחרי הסיגריות שלה והדליקה אחת. הפעם עפעפיה התכווצו לנוכח העשן. "יכולת פשוט לומר שאתה לא מעוניין."
לא מעוניין בסקס? לא מעוניין בויאגרה? הוא התבלבל לגמרי, וזה הולך ונהיה מייאש מרגע לרגע, סוג של דיכאון, זה נכנס לו לתודעה חזק מאוד. הוא בן 27 – ועדיין בתול.
כך או כך, הפעם הראשונה, מתרחשת כאשר מצטלבים מספר פרמטרים: בשלות מינית, בת-זוג אקטואלית, שחרור עכבות, וחרמנות בלתי נשלטת. אז הוא ניסה להבין אם הוא באמת חרמן. ומבט חודר בגופה החטוב אמר לו שכן, הוא היה מרוגש, והמכנסיים שעד לפני שעה נאבקה להוריד ממנו, החלו ללחוץ במקומות רגישים. לא כדאי לחכות לגיל שלושים כדי להיפתר מהבתולין חשב בהארה פתאומית ומטומטמת.
הוא גבר רגיש, נראה טוב, שונה מהרבה גברים שרק מחפשים להשכיב בחורות ולראות כדורגל, איך זה בכלל יכול להיות שעד עכשיו לא הפיל מישהי בקסמיו? הבחורה שהוא מחפש חייבת להיות עם ראש על הכתפיים, אינטליגנטית, מתקדמת, כזאת שתאתגר אותו מחשבתית ושתתאים למראה החיצוני שהוא מחפש. לא חסרות כאלה, אבל האם אחת כזאת תדע לקבל גבר – איכותי ככל שיהיה - אבל לא מנוסה?
ובעקבות כך, הגיע עד הלום!
"קדימה, בייב..." החליט, ובהה בשדיה. "תשתוללי."
היא העיפה מבט נוסף השעון. "לא נשאר לך הרבה, אתה יודע."
הוא הנהן. "נסתדר.." ענה, ונערת הליווי שלו חייכה בחיוך חתולי.
היא התקרבה אליו בפוזה מגרה וליקקה את שפתיה בחושניות. "אני בתול!" הזכיר לה ליתר ביטחון, והתפתל בין ידיה כשמשכה ממנו את המכנסיים.
"אני אהיה עדינה..." הבטיחה.
