פיוט לידידות/עמית ירוחם

היית לי כעוגן ועצרת את נפילתי

הכנסת בי כוח לשפר את עמדתי,

היית לי כמים בעודי פרח נבול

פרחתי לשמים בגאווה ונעימות,

היית השמש וזרחת והארת אותי

ועכשיו הולך על פני חיוך והוא

ממש צבעוני.

ציור עיפרון הייתי עד שהופעת

כמכחול רב גווני באת ואותי

בשלל צבעים צבע , המתקת את החיים

כפירות וממתקים, את לי תישארי חברה

טובה חברה לחיים, את כחלום של  תושבי

הפלנטה הרבים שבאת אלי בשלל פלאים.

שיר יפה מתנגן ושיר זה הוא אופייך

שופך טוב לאן שאיתך הוא הולך,

בזכותך אני כירח שעל אגם משתקף,

והפכתי לי לאור שמחה עורך שלחיבת

האהבה הוא מתווך .

בזמנים הרעים בזמני החורף הקשים

היית זאת שהארת לי והפכת את

סביבתי אותי לאלפי אביבים ,

בזכותך אשמע ואזכר בציוצי הציפורים

המבשרות על הטוב ויודע אני

שבזכותך לטוב מהשחור אשוב .

לא רק חברה או אשת שיחה,

יד מושתת לעזרה הופכת

כל אפל לטוהר התאורה,

כל פציעה לבריאות שלמה,

כל חריף לדבר מתיקה את,

עשית והרמת נשמה ובזכותך

בתוכי אני זוהרת ושמחה.