נִצְחִיוּת שִירַי

יקרה ,

לאחר אריכות ימים-

השירים יחיו- לנצח

כְּשֶׁמְּשׁוֹרְרִים כּוֹתְבִים 
נוֹתְנִים הֵם חַיִּים
לִרְגָעִים קְטַנִּים
וְלַחֲלוֹמוֹת גְּדוֹלִים.
הַשִּׁירִים נִשְׁאָרִים 
גַּם אַחֲרֵי שֶׁהֵם הוֹלְכִים.
הַמִּלִּים בַּשִּׁירִים נוֹלָדִים, 
וּבַלֵּב לָנֶצַח נִשְׁאָרִים.

שיר מהמם כתבת אביה יקרה על נצחיות שירתך ואני מקווה  שאת מרגישה בטוב להמשיך ולכתוב כי כל שיר ושיר שלך מעורר השראה לכתוב שירים נוספים שבלב נוגעים.

לך כרגיל במקום תגובה כתבתי לך שיר.

שבת רגועה ושקטה

שמוליק

שיריך הם נצחיים, יוותרו הרבה אחריך. העציב אותי קצת השיר הזה במחשבות על ההעלמות מן העולם. עד 120 שנה. 

והם יעיבירו לבאים אחריהם

איך אפשר שלאגם אני חושבת של זה לא פעם

הורשתי הכול לבכור נכדי  ככותב

וקורא ואוהב את כתבי..

ריגש אותי השיר

אביה יקרה

************

שיר קשה צרבת הפעם

האמת ... היה לי קשה להשיב.

עודך צעירה ופורחת

ועינייך הירוקות

עוד תראנה

מנפלאות הבורא.

חיבוק לשבת יפה ורגועה

ממני עליזה.

.

מחשבות והרהורים נוגים, אביה, חברה יקרה לי מאוד. 

מה לךְ לחשוב ולהרהר על אחרית הימים, שהיא זהה לכולנו, 

בני התמותה? 

חַבְּקִי אֶת הַיּוֹם וְאַל תִּתְנִי מִבְטַחֵךְ בַּמָּחָר, כךְ כתב הוֹרַצְיוֹס

לאחותו לפני אלפיים שנה. 

רק טוב לךְ, משוררת אהובה.

המשךְ שבת רגוע ושבוע טוב יותר. 

שלךְ, <לב>

רבקה

---