שירים

את כבר לא...

17262633.jpg

אותה ילדה קטנה שיורדת מבמת ההופעה ורצה לידיים מחבקות, ועיניים סקרניות, איך היא הייתה. מה הייתה. איך ההופעה הייתה.
לא קטנה וקטנונית, שאומרת את כל מה שהיא חושבת, ובעיקר, את כל מה שהיא מרגישה, גם אם היא ממש לא מרגישה טוב.
והיא כבר לא מנסה להראות כמו אמא, לשים אודם על השפתיים ולהאריך את הריסים עם מים, ואולי אפילו לגעת בזהירות בדבר הזה, אולי פודרה, שלא יראו כמה היא מכוערת. כמה היא מוכתמת.
והיא גם, היא כבר לא אותה אחת עם הגוף היפיפה, שכשמחזיקים לאמא את היד כולם מסתכלים למטה,
הם בטח רואים שאת שם, מאחורי השימלה שלה, מחייכים אלייך, ואת מביישת, הם מחייכים שוב, אולי חושבים שאת חמודה, מתוקה, שבא להם לצבוט אותך בלחיים, לעשות לך פרצופים של קוצ'י מוצ'י ואת, תשנאי אותם בלב שלך.
את כבר לא אותה ילדה קטנה. שהולכת לקטוף פרחים בגינה. שעושה יצירות אומנות מחול, וכשזה מתקשה, את כה מתגאה, אולי מתחילה ללמד אחרים בכיתתך.
כבר לא.
אולי את דורכת על החול, ונזכרת קצת, בפעם, ממה שהיה, מהחברים הטובים, מהתמימות ששררה בך.
מהחיוך שעלה על שפתייך כל יום שהגעת הביתה. כל יום שקמת בבוקר. כל יום שקרה לך משהו טוב.
כל יום, למשך כל הזמן. וחשבת שזה ישאר לנצח. ואת לא תהיי כמו כולם.
לא תהפכי להיות נערה, ואולי אישה, שכל מה שמעניין אותה, זה בעצם, איך עוזבים את המקום הזה.
איך נוטשים את כולם ונעלמים... ופעם כל זה לא היה, כי בכלל, פחדת מרעידות אדמה, פחדת שתעלמי, לא רצית להדאיג את ההורים, רצית שהם תמיד ישארו שמחים.
ואולי היום זה קצת אכפת לך, אבל בטח הרבה פחות, כי היום כל מה שאכפת לך, מתחיל ונגמר בעצמך.
היום כל מה שאכפת לך, זה את. ושוב ושוב את.
ואולי בין היתר, בין את לאת, את לפעמים שמה את החברה מסביבך, רק לפעמים, תלוי במצב הרוח שלך. תלוי בך. ואת בטח חושבת שהכל בסדר איתך, אבל לא. כי בתור ילדה שגדלה לחברה פגומה, אתפגומה.
את יוצרת מציאות פגומה, ממשיכה את מסורת הרבים. ואולי את רואה ילדה ברחוב עם חציאית מיני ושואלת את עצמך איפה היא קנתה את זה, ולמה, למה היא עושה את זה, אבל ההבדל בין שתיכן הוא מאוד קטן, היא מפגינה את זה כלפי חוץ. ואת מפגינה כלפי פנים. והכי חשוב, את שוכחת מהילדה שבך
את רוצה לגדול, למשהו שאת לא.  למישהי שאת לא. את מתנגדת, בניגוד, למה שהיית עושה פעם.
והיום את כבר לא קטנה. בקושי נערה. כמעט אישה.
אישה אנוכית, שחייה על דיאטות לא ריאליות. כמו שהחברה רוצה לראותאותך

שלד שכזה.

תגובות