נדושה האהבה

נדושה את אהבה.
שוב חיוך,
מבט מצועף,
מילה דביקה,
נשיקה;
ואז צחקוק נבוך.

נדושה את אהבה.
אותו ניגון,
ציפייה מאוסה,
צביטה בלב,
פרידה.
ושוב געגוע.

התאהבתי בך אהבה
אם נדושה אם לאו,
ושוב לא אעזבך.
אוחַז בך בכוח
ששוב לא תחמקי.

שתסערי עלי בלהט תשוקתך,
ואטלטל בין מישבריך.
שאתעורר עימך כלואה בין צלעותיי,
עד תעתק נשימתי.

התאהבתי בך אהבה,
ולעולמי עד אוהבך.

כל הזכויות שמורות למשה טרופה ©