בשבילך יקרה / משה ר. אזובי

בשבילך, לקצה היקום הייתי הולך

להביא לך שלווה, או מרפא לגופך,

בנשימה אחת, רק לרגע קצר,

והייתי חוזר לא יאוחר ממחר

בשבילך, אל רום השמיים הייתי מטפס

עולה ועולה את השמש תופס

לזמן לא מורגש, כקריצת העין

והייתי חוזר כבר לפני דקותיים

בשבילך, אל מעמקי הכדור הייתי חופר

כורה תוך שנייה את יפי היוצר

לעת כה קצרה, כאורכה של נשימה

הייתי חוזר אל פני האדמה

בשבילך,  אל תוך ממדים אני מרחף

רשמים וחוויות עבורך אני קוטף

מציאות או חלום מתערבבים זה בזה

מי יפריד לי זה מזה ?

ואני שם כבר זמן, די מזמן,

תוהה, מרחף, מתמלא וחוזר לכאן,

אותך בליבי נושא אני תמיד,

כמו אור שמפיץ קצה הלפיד

כי את לי האור בדרך חשוכה,

כמו פנס, שדולק ללא מנוחה,

ועובר היום ומגיע מחר

מתעורר עם שחר בגרון ניחר

כי אליך צמאתי ולידך הענוגה

להרוות את נפשי בנגיעתך הרכה

כי אלייך לבי מכוון את אהבתו

רק אותך מבקש ואין בלתו