אתה האיש

אגדת הסהר אשר לה רקמת

להביא בסל פרחי ליבך לאהובתך

שנמצאת מעבר להרי הדממה

והיא לך מחכה ביגון וערגה

איך חלפת ממנה ולאן הלכת

שוב תשוב אליה כבנעורים

לספר על מסעות ונדודים

כך חלפו להם שנים

בנדודים לא ידעת מרגוע

אל הדרך יצאת עם האור

אך לא חזרת עם רדת לילה

אתה האיש לו היא מצפה

היא לא ידעה אחר מלבדך

שמרה לך את חסד נעוריה

אתה האיש השב אליה

והרהורים שקטים יהפכו למילים

את אשר לא דברתם שנים

למהול בדמעות את נזקי הזמן

את כל מה שנשכח בדרכים

כל כך הרבה שנים רחוקות

מהולות בעצב ודמעות

אך אתם עוד תספיקו להשלים

את כל השנים החסרות

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי