שירים

זקן

זקן
 

שרוע זקן

בכורסה מרוטה,

בוהה

בלשון שמוטה

באקרן של ערוצים מתחלפים.

למרגלותיו כלבו הנאמן -

שלא היה מאכל לתאילנדים -

מתבוסס ברירו,

תוהה תהייה אחרונה על משמעות החיים

שם ממעל

איזו סידרה בלתי-נלאית

של בובות-שעוה,

אין במה לנגוס;

כול שמולך

איננו,

ושמא אתה הוא שאינך,

ובעצם מה זה משנה,

כשאתה בכורסה,

והכול אינו אלא

ערוצים מתחלפים ללא בקרה.
 
כול הזכויות שמורות

תגובות