בכל יום

חלק מעצמו אשר נותר אצלה

וכשהגיע זמן פרידה

האהבה שלהם כבתה

אך אז הוא התאהב בה שוב

עוד פעם אחת

בכל יום הוא ניזכר בחיוכה

באותו מבט צוחק קורן שמחה

ולו יש כל כך הרבה לתת

ועוד חיים שלמים לחלוק

אך עליו שוב לעזוב

עד הפעם הבאה

קולות האהבה

קוראים לו עכשיו לחזור

הוא עוד לא הספיק לומר הכל

ובין השורות נותרו מילים אילמות

אך כשהוא ניזכר באותה תמונה

במשחקי הכוחות והאכזבה

הוא מחדש תוהה

האם פינה בלב אצלה נותרה

בכל יום הוא ניזכר בעבר

הזיכרונות וכל מה שנישאר

האחת שאותה כל כך אהב

היחידה שבשבילה ליבו נישרף

האם יזכה אי פעם

לאהוב אותה באמת

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי