סיפור קטן של חורף

 

מכחול מחליק על גבי קופסאת עץ קטנה. צבע סגול עז נמרח בעדינות לכל הכיוונים. נצנצים זהובים מרחפים על פני מכסה הקופסא, ואני מביטה החוצה.

 

ההרים הירוקים איבדו את צבעם עם רדת החשכה, מגוון העצים והצמחייה נעלמו כלא היו. הרוח הקרה מנסה לחדור אל פנים החדר, החלום מונע בעדה לעשות זאת. מקשטת את הקופסא ביהלומים מזוייפים ואצבעותיי רועדות מקור. המיטה ריקה והמצעים חמימים ומזמינים להיכנס אליהם, להתכרבל ברכות שהם מציעים.

 

סיפרתי לך מה החלום שלי, ואתה לא הצלחת לממש אותו. רק אשליות נתת לי לקנות ממך, רק תקווה שאולי, רק אולי, זה יסתדר. מניחה את הקופסא בצד ונותנת לה להתייבש בשקט, מנקה את אצבעותיי המוכתמות בצבע, מעיפה מבטים אל הנוף השחור. השמיים הכהים מכסים את העולם בתחושת בדידות, ואני מתגעגעת אליך כמו שמעולם לא הרגשתי.

 

האהבה שלך ידעה לחמם אותי גם דרך הטלפון. לשמוע את קולך המסוקס והרגוע, לוחש את שמי ומרדים אותי בתוך הפוך. ידעתי להנות גם מהלילות בהם לא היינו יחד, אלא חלקנו שיחת טלפון ארוכה ומתמשכת. יכולתי להרגיש את אצבעתך מרפרפת על לחיי, יורדת לכיוון הצוואר. נשיקותיך המשכרות מצמררות את גופי ומבטך משתק אותי לחלוטין. לא הייתי צריכה יותר מדי מילים איתך, הספיקה לי רק לחישה אחת, לחישה קטנה ומרגיעה. קראת בשמי וכל גופי רעד בתוך הפוך.

 

בעיניים דומעות מוציאה קופסאת עץ חדשה, הפעם בצורת כוכב. שוטפת את המכחול ומורחת צבע וורוד. נצנצים כסופים ולבבות אדומים קטנטנים, מתאפקת שלא לכתוב את שמך. לובשת עוד שכבה, מתכרבלת בתוך עצמי. שאלת אותי מי לימד אותי ליצור את היצירות שלי, עניתי שאף אחד, שהכשרון הגיע מהרצון ליצור. אמרת שכך אוכל לקבל הדרכה נכונה לחיים, רק לרצות וכך לעלות על דרך המלך. מתגעגעת למשפטייך, כל מילה שאמרת אי פעם חקוקה עמוק בתוך ליבי. רק אתה הצלחת להשפיע עלי כך.

 

הרדיו הקטן מזמר שירים של חורף, ואני לובשת גרביים מפוספסות מצמר. רוצה לשתות איתך ספל של תה חם עם מקל קינמון ריחני, להתחבק איתך באוטו מול מצפה מרהיב, לטייל איתך ביער שטוף ריח של גשם, לרוץ איתך על שפת הים ולהתגלגל במים. רוצה שתחבק אותי כמו פעם, זרועותיך עוטפות אותי בחום ואני מתמסרת אליך.

 

גם הקופסא השניה הונחה בצד לייבוש. סוגרת את התריס ואור הירח נעלם. נכנסת לפוך ונזכרת כיצד חיבקת אותי חזק, נתת לי להניח את ראשי על החזה שלך ולהאזין לפעימות לבך. אהבתי ללטף אותך בעדינות ולהרגיש בעננים. הפוך החל לחמם אותי, ואני עוצמת את עיני ונרדמת.