מכתב גלוי לנהגים.

שלום מגעילים. כן, כן, אמרתי מגעילים!

זו אני שהולכת בקצה הפנימי של המדרכה, ואתם נוסעים על הכביש כאילו הוא היה מסלול מרוצים לא פחות ולא יותר. מה קרה? לאן אתם ממהרים כל כך? הרי ברמזור הבא תיתקעו לחצי שעה בפקק עמוס שרק אלוהים יעזור לכם, ואחרי חודשים של שרב ויובש, אני בספק אם הייתי מעוניינת שיפסק הגשם במהירות כלעומת שבא, אז למה אתם צריכים להרביץ ספיד בדיוק על ידי, ולהתיז מים מלוכלכים על הבגדים שלי? אתם נהנים מזה או משהו? כן, כן... גם את גברתי, את לא יותר טובה מהם, גם לך בא פתאום להרביץ שוונג בשביל להראות לעולם שאת סופר גירל? אני מתפלאת עליך, את הרי יודעת בדיוק כמה עולה ניקויי יבש של חצאית וז'קט, שלא לדבר על חדש. סיפרו לך שבוץ עושה כתמים? אה, לא סיפרו לך- אז אני אומרת לך! בוץ עושה כתמים. ועקשניים כאלה שאפילו 'סינטבון' לא מצליח להוציא אותו, כן, גם אחרי השהייה של חצי שעה, וכביסה במכונת כביסה על 60 מעלות.  האמת היא שממך ציפיתי ליחס אחר, מילא הגברים, אצלם, כל משפריץ הוא גבר, אבל את?

ואגב, כל פעם שהאוטו נתקע לכם ברמזור, לא נדלק לכם בבוקר, גונבים לכם וישר ובדיוק מתחיל מבול, הולך לכם צמיג ואתם נאלצים להחליף אותו בגשם, זה בגללי, כי אני מקללת אתכם כל יום. נקמה זה דבר מתוק.