"איך שאני זוכרת אותך"

אתה לא זוכר את אותם ימים

שבהם מימשנו את אהבתנו באותה דירה צפופה בת שלושה חדרים

בחדרך הישן והמדהים

ישנו על מזרון קרוע והתכסינו בשמיכת טלאים

גמענו בשקיקה את החיים

מצאנו את היופי בדברים הכי פשוטים

אתה לא זוכר אבל אני כן

אני זוכרת כל תו מתווי פניך כשאתה ישן

אתה לא זוכר אבל אני כן

לא שכחת להאמין אבל שכחת לומר אמן.

עכשיו אני כבר לא מכירה אותך

לא יודעת מי אתה

אחרי כל אותם שנים

שביליתי בניסיון לרפא את הפצעים

ברור לי כעת שלעיתים

ישנם פצעים שגם עם חלוף השנים לא מחלימים

אתה לא זוכר אבל אני כן

אני זוכרת כל תו מתווי פניך כשאתה ישן

אתה לא זוכר אבל אני כן

לא שכחת להאמין אבל שכחת לומר אמן.

כן, כן, כן!

שלא תטעה לרגע, אני יודעת שכן,

קל יותר לברוח

אז...

ברחת עם הזנב בין הרגליים

היום יש לך הכול אבל אין לך כלום בתוך העיניים

אני כבר לא רואה

הכאב כיבה את האור שזרח בך...

אתה לא זוכר אבל אני כן

אתה לא, אני כן.