שתי אמהות

ג'מילה מבכה על בנותיה שנהרגו

בהפצצה בג'יבליה,

אמה של אירית מבכה

על בתה שנהרגה באשדוד.

דמע  ושכול זולגים מעיני שתי אמהות שכנות

ממלאים  נהר איבה

המפריד בין השתיים מעבר לגדר

שרק בקשו לחיות בשלווה,

לגדל משפחות בביטחון ובאהבה,

ומטח טילים בטש חייהן

ביטל וקטע חלומותיהן.

שתי אמהות שכנות שלא יכירו מעולם

וגורל אכזר משותף לשתיהן,

במלחמה ארורה,שהסיעה תקוותיהן הרחק

חיים שנופצו באחת ברעם הפצצות

בריח- כוחנות סוגר על שעריהן

וכאב עז אצלן ואצלי  בחזה

על כוח הזרוע המתגבר