משחק קלפים

כשהמלחמה דורכת במקום

אני בורחת למחוזות הדמיון המודרך.

שם אני  נסיכה בטירה בעלת מאה צריחים,

חיה לי בעולם אגדתי וקסום,

לבושה בשמלת קרינולינה מבד טפטה מרשרש,

אמה יפת תואר קושרת מחלפותי במכבנות פנינים,

מגישה לי כוס תה מול האח וניחוח האש.

ואחר אני יושבת על הגזוזסטרה.

משקיפה לגנים המהודרים, משחקת קלפים.

חושבת על נסיך  רם ומתוק שינשקני בערוב היום,

וכמהה לחיבוקו שיחמם ליבי הדווה.

 ה"אס" אצלי ביד,חשה גאווה

 נהנית מהתחכום מיד, מתמלאת תאווה לעוד ניצחון

גורפת את כל החבילה של היריב

יודעת שגם בקרב כמו במשחק-

שם המשחק הינו "סבלנות".

מביטה במלכה ובמלך המחוייכים,

בוחרת במשחק "מלחמה" כאילו בכוונה,

ותוהה-

אולי יגיע גם אלינו ה"ג'וקר" הפלאי הזה,

שבזכותו ידינו במשחק המלחמה האמיתי הזה

תהא על העליונה,ורעם הפגזים ידום,