שירים

לך...

אולי תחשוף כבר את עצמך
תוציא החוצה את מה שבתוכך
תרקוד, כאילו אין מחר
עצום את עיניך
והתמכר להוויה
כואב לך, אז למה אתה מחייך?
החיוך שלך אינו אמיתי
הוא רק מכסה
הנשמה שלך בכלא
והיא רוצה לצאת למחול
לצבוע את עצמה בכחול
אתה לא מבין מהיכן זה מגיע
מאיפה זה צץ
מחכה שמשהו יקרה
כי משהו צריך לקרות
אתה יודע ומרגיש
שיש בורא לעולם
בורא שמקשיב
לקול תנועתך
בעולם הזה
משחק משחק של קרוב ורחוק
צוחק ובוכה
ולא סתם אומרים שגם הצחוק הוא סוג של בכי
מתפלל על עצמך, על חבריך, על הילדים שנשלחו להילחם
ואיפה אתה בכל זה?
בורג קטן במערכת או שמא משפיע ומושפע?
כבר לא יודע
לפעמים קטן, לפעמים גדול
לפעמים חושך, לפעמים אור
הכל תנודות
סירה בלב ים
בהתאם לגלים
אתה רוצה בכלל ביחד?
כי אתה כבר כל כך לבד
רוצה שיפנו אליך
וכשכבר פונים, אתה עוטה מסכה
של הכל בסדר, הכל נפלא
לבך נקרע לגזרים
מה עבר עליך ילד, שאתה כל כך מפחד להראות אהבה
רעש, שקט
הכל קיצוני אצלך...
משגע את כולם
ומשגע את עצמך
אתה הנורמאלי
שהלכת לפגוש שיגעון
ולמדת ממנו המון...
כותבת לך ילד,
או שאולי בעצם כותבת לעצמי?!?
 
 

תגובות