פרחי אהבה

אילו ידעה האדמה הזו דבר

הייתה לוהבת מתוך האש הלוהטת במחוזותיה

בקול רם ונישא,

אילו יכלה האדמה לזעוק בגרון ניחר

הייתה צועקת בזעקת השכול והיתמות,

אילו יכלה האדמה הזו לפעול

הייתה רועדת ומתקשחת מול הדם הניגר

סוגרת בריחי שעריה,

אילו יכלה אדמת המולדת לאסוף

הייתה אוגרת בקרבה רק דגן ,תירוש ויצהר

מבכורי הזית התאנה והרימון,

מוחה מול מלבני -השיש בבתי העלמין,

מתנגדת לשתול בתוכה את פרחי-הבנים,

לא מוכנה לבכות דמעותיה

 על חיים צעירים שאזלו בטרם עת.

אלו יכלה אדמתינו לחוש

היתה מחרישה מכאב,אבל

ותתן פי מאה שערים בשדות הקמה,

ואולי אולי  הייתה  מציבה גבול ותמרורי עצור

מול המלחמה הארורה,