שער הרחמים

רק אתמול נעטף,

משדה ינק  ובידה חותל.

מוגן מעוף דורס מרחם ונץ  בשמיים

 בשמיכת -אהבה כיסתהו לעת ערב.

והיום, אין רחמים בדין.

הוא זה שמוחה דמעה 

מעיני אמו הדואגת לאביו בקרב,

הוא הילד הופך

לאמו לכמעט אב,

וכשיגדל-

יצא הוא לקרב,

והיא תשאל לרחמי האל,

ששיחת רחמיו במלחמות ישראל

ולעם רודף שלום לא ידע רחם.

ובעת ערביים בשעות- חסד

תשא עיניה לרקיע מוזהב,

תבקש מידת הרחמים

לבנה,ולכל אלה הבנים

שינצור אותם האל

ואורו עליהם  יהל.