התבגרות משותפת

התבגרות משותפת- לאיש שאיתי ,באהבה ליום ההולדת.

עלינו הרים טיפסנו בקעות

במשך כמעט 40 שנות.

בתום הילדות נכבשת בתחפושת אינדאנית וצמות

מרקדת על הבמה בצופים את ריקוד הרחות,

לא הישרת מבטך הביישני

ותלתליך הכהים ריננו באזניך-

זו הצחקנית תהא חברתי.

וכמו בשיר "הנשיקה הראשונה"

שם על הספסל בגן נשקת לצמתי,

וכחול מבטך החודר  כתפי הרטיט

וגומתך שנגעה בן,

סמקו חדרי לבבי.

והיום ,הורים לבוגרים ואנו כבר לא באמת ילדים..

חברות אמיצה חובקת הברית

שכרתנו אז תחת חופת התכלת-

עזרה ושותפות ,הבנה במבט

שיקוף האחד במבטי האחת

וים האהבה מקיף ספינתינו.

גליו לא שכחו עם השנים

גואים המה  ומתגעגעים כשיח הלנטנה

שוקקים בריבוא תפרחות צבעוניות,

הומים בשיח- אדוות  מיוחדות מיוחפות,

ורק הלב שם את שירו שר,ממתין לחיבוקך החם המוכר

כשאתה נוסע לארצות נכר,