בדידות

שלכת זהובה נרקמת

גשם הדופק חזק בחלון

חלום הנעלם בין הקירות

הכאב והאכזבות

משהו נישבר בפנים

היכן נעלם בנו הילד

כמו מכתב שנישלח מרחוק

וקורא לנו בזמן לחזור

אל אותה נקודת ילדות זוהרת

הו אמא

אני בוכה על הבנים שנפלו

על יפי התואר שלא יחזרו

על מה שהמלחמה לקחה

על העלם היפה התמים

ששבוי בין קירות ומחסומים

בעולם של בדידות

סגורים בתוך תוכנו

כרוח ערב בוכים ותוהים

כגשם המכה סוערים וטועים

וחושבים שאולי יהיה אחרת

אולי יהיה שונה

והגשם מכה חזק

על גב המצבה בלב הזמן

מטפטף על הכאב והזיכרונות

והשלכת נערמת וחוסה ליד

טווה קורי בדידות ואכזבות

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי