פרווה לבנה

טביעות רגליה אבדו

בשלג אתמול הצחיח  

ריחות יופייה התנדפו

נשאה אותם הרוח

לו פיזרה פירורים של תקווה

בשביל הכאב והצער

הן ידעה שתבוא הצינה

ימי הקרה והסער

ועכשיו...

היא איננה פה, לחבק אותי

לספר את סודות חלומה

את החורף הזה, מי ישיב לי?

אתחפר, עד בוא החמה

לא מזמן עוד ליקקנו דבש

המתיקות עוד בפי

בלענו אלף דגים בנהר

כי אתמול היא הייתה שלי

לו יכולתי אותה להשיב

בדברי מתיקות כיבושין

בפרוותה הלבנה אותה להשכיב

איתי במאורת אהבים

ועכשיו...

היא איננה פה, לחבק אותי

לספר את סודות חלומה

את החורף הזה, מי ישיב לי?

אתחפר, עד בוא החמה