רוח סערה / אהובה קליין (c)

רוח סערה הפתיעה,

סביבתה כמנוע הניעה,

מערבולת אימתנית בלב ים ,

רעמים מהדהדים קולות זעם.

רוח סערה נשבה

בעורפם של הברואים נשפה,

הדי צליליה כניגון כינורות ,

קונצרט  עצים ומקהלות.

רוח סערה משברת הרים

שרביט -  אלוקים.

לחסדיו כולם נתונים ,

בלעדיו חיים אינם חיים.

כשוך הסערה האיומה,

שררה לפתע דממה,

ענפים עייפים דוממים,

זרוקים, מבוישים מנותקים.

כשוך הסערה – בשורה:

צמרת עץ במלא פארה

מחוברת לגזע זית רענן,

כנגד כל הסיכויים-איתן.