צינה

[נכתב כהשראה הפוכה לשירו  החם  של יהודה ארדיטי "מתחם"]

כשצינת- הרחוב אפפתני ברבדיה

נדמיתי כגוש בצק- עלים עגול,קפוא ומגולגל

שכבות- מלבושי לא יכלו לה.

אזיקי-הגיוני כוסו קרח והתפוררו

קפאה בי תשוקתי מרוב קור

וכל מאווי הפכו לכפור אפרורי ולח.

ואני כל כך רציתי היות

ככיכר-לחם חמה שיצאה הרגע מהתנור,

הקרו אזי ממעייני-מוחי

שירי -להט משולהבים

בצבעי אש ונחושת קלל,