זר פרחים

כזיכרונות מיום אתמול

אותה דמעה שיבשה ביום אפל

הצפייה לבואו של האחד

כמו קרן אור ביום סגריר

שוב חולמת

שוב זיכרונות עם רדת ליל

אותן שעות של אהבה סוערת

אותם חסדי לילה כמזכרת

בדמיונה היא בדתה

והפרחים מאז נבלו

אותו זר שהוא שלח לה למשמרת

עטוף בצחוק ושיר מול חוף התכלת

ובה עולה שוב אותה תשוקה

לחום גופו היא מייחלת

אולי מתוך חלומה הוא בדה

ואולי הוא רק אגדה

ואותם לילות

שרבו כאב וייסורים

לקולו ליבה דאב והתגעגע

פניה קדרו עם שוב הזיכרונות

האם מעיר זרה ישוב אותה לראות

ורק זיכרונות יפים נותרו

פרחים אדומים הקשורים בסרט

חלומות שאגודים לנחמה

אהבה שלעולם לא נגמרה

והוא מתוך חלומה התוודה

אין אחד שאין בו אגדה