פתחו את הדלת

מַה מְסַפְּרוֹת לָכֶם דִּמְעוֹתַי?
הַאִם אַתֶּם רוֹאִים מִבַּעַד לִשְׁקִיפוּתָן,
אֵיךְ הוֹלֵךְ אֲנִי בִּשְׂדוֹת הַלַּיְלָה הַחֲרוּכִים?

הַאִם אַתֶּם צוֹפִים מִבַּעַד
לְסִדְקֵי חֶרְדָתִי, הַחֲרוּצִים עַל פָּנַי,
אֵיךְ נוֹשֵׁם אֲנִי אֶת רֵיחוֹת הַגַּעְגּוּעַ
שֶׁנִּקְווּ בָּעֲרוּגוֹת הִרְהוּרַי?

הַאִם אַתֶּם רוֹאִים אֵיךְ
כְּאֵב הָאַלְמָוֶת
מַפְרִיחַ גְּרוּרוֹת מַמְאִירוֹת
בְּנַפְשִׁי
הַנֶּחְתֶּמֶת בְּזַעֲקַת בְּדִידוּת מַזְהִירָה?

לֹא, אַתֶּם לֹא רוֹאִים,
בּוֹאוּ, הִתְקָרְבוּ...

פִּתְּחוּ אֶת הַדֶּלֶת
אֶל הַמְּבוֹאוֹת הַפְּנִימִיִּים
שֶׁל נִשְׁמָתִי,
תַּבְּלוּ בִּמְעַט מַשְׁמָעוּת
אֶת עֲזוּבַת חַיַּי

אֲבָל...

אַל תְּנַגְּבוּ אֶת דִּמְעוֹתַי
כִּי הֵן
הַנְּשִׁימָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁלִּי
אֶל הַגַּעְגּוּעַ...