* * *

בְּלַיְלָה שֶׁל פְּצִיעוֹת

הִפְצִיעוּ עוֹטֵי גְּלִימוֹת וְאוֹחֲזֵי מַגָּל.

עַל קִמְטֵי סָדִין מְשֻׁפָּע בְּלָבְנוֹ

לִבְּנוּ חֲלָקִים מְאֻזָּנִים שֶׁהֵחֵלּוּ לְהִתְמַגֵּל.

הִיא בּוֹחֶשֶׁת בְּלֵב סָפֵק-אָדֹם,

מְדַמָּה אַדְווֹת כְּחֻלּוֹת עַל שְׂפַת עֵדֶן.

אוֹר כּוֹכָבִים חֶרֶשׁ מַבְלִיחַ

עֵת דִּמְעָה מְגֻשֶּׁמֶת מִשְׁתַּקֶּפֶת בַּשִּׁמְשָׁה.

הַשַּׁחַר הֶעֱמִיק אֶת הַשְּׁחוֹר

וּמִדְשָׁאוֹת הִתְחַפְּרוּ בַּמּוֹרָד הוֹלֵךְ וּמַהֲבִיל.

שְׂעָרוֹת אָסְפוּ אֵלֵיהֶן אָפֹר;

אֶל אֵפֶר הַזְּמַן נִגְרְפוּ פִּרְחֵי הַקַּיִץ.

©