ענווה

הדממה בחושך משרטטת על כתליו

וחושב האם מפסיד הוא בדרכיו

או שמא עליו להשליך את כל יהבו על אלוקיו

במחשבתו יקבץ ענווה

על תהילה וכבוד לא יניח דעתו

וגם אם חטא מעט בגאווה

שהרי לא הייתה זאת בכוונתו

ורוחו מנמיכה עדי עפר ואפר

ליבו הישר מנחהו לא להתפתות אלי שפלה

ואפילו שבמידת מצוותיו לא הגיע לתכלית

והוא הרי בשר ודם

בן אישה ואיש

אך במידה של מעלה

הוא עניו לתמיד

האדם בעוניו יבוש לקראת מתנתו

ובעושרו יתעקש להרעיף זהבו

בדבורו, מחשבתו, ומעשיו

בהליכתו, בשבתו, ובכל תנועותיו

ישקוט מילים בנחת הבריות

יצעד לקראת כל איש ולצידו

יקום בראותו כי שיבה נחלתה

יהיה קשוב לעצת חכם ומלקחיו ילמד

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי