זה הגוף מפחד...

זה הפחד

ואין לי מושג ממה עליי לפחד

זה פחד..

פחד איום מהחיים

זה פחד לא מוסבר, פחדים לא אנושיים

הריח הקר של הפחד, התחושה חסרת האונים,

החנק הבלתי מוסבר, מבט מעורער

היבבות שבוקעות מהגרון, הגוף שנרעד,

הידיים שלופתות בחוזקה... זה הפחד, זה הגוף מפחד...

הגוף מפחד...

העיניים נעצמות באימה לא מוסברת

והלשון ננשכת בחוזקה אכזרית ודוקרת,

הלב משתולל, מחולל מהומות

ורק הרגליים נשארות מאובנות..

וכמו בסרט אימה

ואתה השחקן הראשי

ואתה הגיבור בסיפורך הפרטי

וגם אתה מפחד,

ואיש לא בא לתפוס את המקום בסיפור שלך,

אתה בודד..

ואתה רוצה לברוח לרגע, לשכוח את התפקיד הכבד

ומרוב הנטל אתה מועד

והגוף שלך כולו רועד,

זה פחד, זה הפחד..

זה הגוף מפחד...

מתאבן.

אבל לך אסור,

קום, תהיה גיבור..

והריח של הפחד מסחרר אותך

התחושות תוקפות אותך

העיניים מסתתרות מאחורי עפעפיים מכווצים

הלשון ננשכת, האחיזה מתחזקת

הפנים מתעוותים

ואז אתה קם

הולך לאחור,

מבין שזה לא הסיפור

שאתה לא גיבור

אתה בורח ומשאיר את הכל,

משאיר לעולם את הפחד, את הכאב השחור

אתה בורח, לא רוצה ליפול

ואתה יודע שהם ניצחו..

אבל מה לעשות זה הפחד, זה הגוף מפחד