שליח האל

בלובן שיבתו ברוכת השנים

לצניעותו חרד, ואת פניו מליט

שורשיו לתפארתו

ואמונתו מפארת כיפתו

לפעמים

יורד הוא אל הנחלים

לקטוף מעט שרביטי ערבה

מהם יקלע סלי נצרים ספוגי חוכמה

להנחיל לעולם צניעות וענווה

ובעיניו התכולות

להבת שלהבת הקודש

כה שמח ושלם בשליחותו

בביתו הקט המוקף גדרות של אושר

לא תכבה גחלת צניעותו

ואש ליבו אשר שואפת למעלה

תהיה כלפיד למורשתו

ולפעמים

פוקד הוא את עצי הזית

שהנה ואך הנצו ביכורים

מהם ירקח טיפות של שמן

למאור ולטבילת פת הערבית

ויש אומרים

שראוהו מדבר עם המלאכים

כשדמעות של שמחה זולגות מעיניו

בעת יחלוק את פת עניותו

עם כל חסידי העולם

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי