יצירות אחרונות
אהרון אחרון קצת שעשועי לשון (1 תגובות)
אילה בכור /שירים -19/04/2025 16:52
גבולות הכאב (1 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -19/04/2025 15:04
מילים חברות (3 תגובות)
עידית אורדן /שירים -19/04/2025 13:01
כדורעף (2 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -19/04/2025 10:23
יוצאים נשכרים (7 תגובות)
דני זכריה /שירים -19/04/2025 07:18
מחצלת לחייך (3 תגובות)
אסנת אלון /שירים -18/04/2025 22:10
דלת גן העדן (6 תגובות)
צביקה רז /שירים -18/04/2025 20:52
כּוֹתְבִים, כּוֹתְבִים, / מִי שֶׁמַּאֲמִין ... / (6 תגובות)
רבקה ירון /שירים -18/04/2025 20:09
שירים
שיר השירים/דודיבס"ד 11.3.2009 שיר השירים/ מגילת שיר השירים, מיוחסת למלך שלמה בין דויד. כתובה כדו שיח של שירי אהבה, בין גבר לבין אישה. במסורת חז"ל התפרשה השירה, כאלגוריה וכמשל, ליחס של אלוקים לעם ישראל.. לאהבת עם ישראל לאל. בויכוח על הכנסת שיר השירים, לספר הספרים אמר רבי עקיבא. "כל הכתובים קודש, שיר השירים קודש קודשים." שיר השירים נקרא בסיום ההגדה. ובכל יום שישי לאחר תפילת מנחה. שמור לו מקום של כבוד בכל הקהילות, הוא שיר אהבה הכתוב בצורה נפלאה. שיר השירים אשר לשלמה, שיר אהבה ללא סיג. שיר אהבה ליפה בנשים, שיר אהבה לריבונו של עולם. שיר אהבה בין איש לאישה, טהורה עורגת כאש להבה . בנויה לתלפיות מראש שניר וחרמון, דבש וחלב תחת לשונה. שיר אהבה בין האל לישראל, הקושר את אהבתנו העבותות של ברזל. אהבת נפש אהבה עזה. אהבת האל לישראל כאהבת איש ואישה, שיר השירים פרק ז
א שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית, שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה-בָּךְ; מַה-תֶּחֱזוּ, בַּשּׁוּלַמִּית, כִּמְחֹלַת, הַמַּחֲנָיִם. ב מַה-יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים, בַּת-נָדִיב; חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ--כְּמוֹ חֲלָאִים, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן. ג שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר, אַל-יֶחְסַר הַמָּזֶג; בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים, סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים. ד שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים, תָּאֳמֵי צְבִיָּה. ה צַוָּארֵךְ, כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן; עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן, עַל-שַׁעַר בַּת-רַבִּים--אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן, צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק. ו רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל, וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן: מֶלֶךְ, אָסוּר בָּרְהָטִים. ז מַה-יָּפִית, וּמַה-נָּעַמְתְּ--אַהֲבָה, בַּתַּעֲנוּגִים. ח זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר, וְשָׁדַיִךְ לְאַשְׁכֹּלוֹת. ט אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר, אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו; וְיִהְיוּ-נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן, וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים. י וְחִכֵּךְ, כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים; דּוֹבֵב, שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים. יא אֲנִי לְדוֹדִי, וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ. {ס} תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |