בנוף ילדות

מסתתרים בצל ענפי הזית

משחקים בשדות הציפורים

אור התכלת הגדול

הציף את ליבנו

ועד לרדת החשיכה

לא נחה דעתנו

באור השחר העולה

עת הינומה נפרשת על שערייך

באודם הזריחה

והצל הנופל על בתי העיר

שורשים חתרו בהר

ומתחתנו המתה האדמה

ונשמתנו פרחה והתרגשה לך ירושלים

חידות נופייך כצרור פרחים לחג

אבני ליבך: אדם, פטדה, ויהלום

את בשבילנו התקווה והחלום

כשהיינו נערים

נמלטים מן הרעם הגובר

מסתתרים מעבר לברק

מעבר לגשם

מעבר לברד

לשקוע בתוך מחוזותייך

המתמלאים בחורף הצובר

כשהיינו בחורים

נלחמנו עד בשערייך

בחופי האתמול ההזויים

אשר לא יחזרו לפקוד בין הימים

למרגלות עסיס התאנים

בצל הכרכומים הנכרכים

בנוף ילדותנו אנחנו לא שוכחים

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי