חזרה ליצירות
שירים

זכרונות אחר פרידה-2003

כמעיין המתגבר | (20/04/2006 14:24) | 117 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
 
זכרונות אחר פרידה           מאת כמעיין המתגבר

 


 


כֵּן, זְכוּרַנִּי אוּכְמַנְיוֹת שְׁהֱאֶכַלְתַּנִּי
תּוֹךְ כְּדֵי שִׁילוּב זְרוֹעוֹת,
וְחִבּוּקֶיךָ לִיטוּפֶיךָ,וּבְּחֵיקֵך עַטָּפְתַנִּי
תּוֹךְ כְּדֵי הִילוּך וִרְאִיַיּת מָרְאוֹת.
 

זוֹכֵר?- אֳנִי זוֹכרֶת,

סַרְבָּל כָּחוֹל
קַסְקֵּט סָגוֹל,

שְׁפְּרִיצוֹנִים שֶׁל סִיד רִיסֵייך,

עם מקלון של צבע וחיוך עינייך.
אף קרצפת עימי אריחי אמבט
עם המון אהבה במבט.

 נוהגת ..ופורצת פתע בשאגות בכי,
הנני שוקעת ויורדת דכי,
מעסיקה עצמי שעות,
ומנסה הסיח דעתי,
ולעיתים רגשותיי אטומות מכהות
עד צִיפַת הזכרון הבא.
 
חולפים להם זוג ובטן,
אוחזים ידיים ונראים אחד,
והנני מתפללת עבורם מבטן
שיהיו יחדיו לעד..
....הנה ..אנו גולשים בהרים המושלגים,
ההשתטחות בהנאה על גב..
מביטה נינוחה בנפילת פתיתים,
וגוחן הינך עליי ומסתיר לי עָב.
 
זוכרת עִינְטוּזֵי  הרקדנית,
גברים אָכַלוּהָ במבט,
פיתוליה בטן סִחְרוּר סביבך בעין חמדנית,
אך הפנית עורף,ואמצתני ע ו ז  ואט..
ואת צריבות המלח,
במקום הכי נמוך עולם,
והשקתני פה מפיך מים
ואת יופייך עיניים. 

וכעת...נשמע שירנו  "את הנשמה היחידה"...
ובדמיוני אותך מתכופף נשקני בקידה...
ושוב אפרוץ בבכי
ואנגב לבד דמעות מלחי.

 


פברואר 2003


 

תגובות

חזרה ליצירות