הדמעות שלא תראי אותי בוכה

הַדְּמָעוֹת שֶׁלֹּא תִּרְאִי אוֹתִי בּוֹכֶה
מִסְתַּתְּרוֹת לָהֶן בְּלַיְלָה שֶׁכָּזֶה
בּוֹ אֲנִי שׁוֹכֵב עַל כַּר הַתַּעְתּוּעִים
בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הִשְׁאַרְתְּ גַּעְגּוּעִים

אָז אוֹסֵף בְּכַף יָדִי עוֹד זִכָּרוֹן
וְשׁוֹמֵר אוֹתָךְ שֶׁלִּי בַּמִּסְדְּרוֹן
בֵּין חַדְרֵי הַלֵּב, בַּקֹּר שֶׁל הָרוּחוֹת
עוֹד פָּנָס עֵינִי מֵאִיר לִי נִשְׁכָּחוֹת

מְצַיֵּר אוֹתָךְ שֶׁלִּי בְּעִפָּרוֹן     
לֹא שָׁחֹר וְלֹא לָבָן וְלֹא אָדֹם
אֵין לוֹ צֶבַע מְיֻחָד לַזִּכָּרוֹן
הוּא פָּרוּץ, הוּא מְחֻלָּל בְּלִי הִגָּיוֹן.

אַתְּ עוֹדָךְ רוֹקֶדֶת אֶת אוֹתוֹ מָחוֹל
בּוֹ הַקֶּצֶב מִתְפַּזֵּר כְּמוֹ הַחוֹל
וְעוֹד לִבֵּךְ נָעוּל,

אֵלָיו אֲנִי כָּבוּל.
שׂוֹחֶה בְּזֶרֶם יָם חָשׁוּךְ כִּי,

הַדְּמָעוֹת שֶׁלֹּא תִּרְאִי אוֹתִי בּוֹכֶה
מִסְתַּתְּרוֹת לָהֶן בְּלַיְלָה שֶׁכָּזֶה