זה לא פיצול, זה רק הצד האחר שבי.

לא תכירו

לא תדעו

לעולם את פניי לא תיראו

לא תבינו, תשכחו

להתמודד איתי רק תפחדו.

כל הגועל, השנאה, מקור של אהבה.

כל הכאב שלא נגמר, ייסורים, עתיד, עבר.

כמו כלבים צמאים לדם הם רודפים אותי.

כמו ערפד צמא למוות הם כולאים אותי.

כולאים אותי בטירתם, ובולעים את המפתח,

כך שלא אברח, כדי שלא תהיה שום דרך.

מילותיי כמו חץ פוגעות, מילה אחת- היא כמו הרג במכות.

ומעשה אחד שאעשה הוא מעשה נדיב,

מעשה עזרה, כל כך נחמד, כל כך חביב.

בכי סבל וכאב רוצה לגרום לאלה שפגעו בי,

לאלה שנגעו בנקודה הרגישה שבנפשי.

היכן הם? בבקשה תאמרו לי,

כי עד שלא אמצע, יפגעו חסרי אונים.

כמו פיצול, כמו דפרסיה קשה,

כך הן חיות בי,

שנאה ואהבה.

כי מולו אני מפלצת, ומולה אני מלאך,

ומולם בלתי נסבלת,

ובשבילם, כל כך אחרת...