רכבת החיג'ז
קאן יה מקאן..ולאללאה ולתקלאן ושטראלו בסוק איל מידאן ..
מה אסלמה יה מועזנין .כיף חלקום ? טייב ?
הימים ימי התורכי בארץ , ושוטרים מסתובבים ברחובות לחפש
פושע או עברה , כדי לגבות עליה כמה בישליקים , יען כי ..משכורת לא הייתה להם . רואים ז'נדרם עוברים לצד השני של הרחוב..מה לעשות ? גם זמנם יגיע והשמועה עברה..כי האינגליז כבר במצריים
אולי אם יהיה מזל , נשמע גם את " אום כלתום ".
יום איל חמיס קיבלנו " טלגרמה כי דודי הגיע לנמל יפה מאיטליה ..וצריך לאסוף אותו מהנמל...זה לא פשוט , אנו גרים בבאר שבע
איך נגיע ? אספנו את החמולה כי בלעדיה ושייך מוחמד איבןמוסה אלחריבי אי אפשר לקבל החלטה . אם הולכים..הולכים כולם . למה ?
לא יודע .הולכים .
הלכנו למשטרה בבאר שבע ושאול על ויזה ואיך מגיעים רק נכנסנו
כבר ביקשו פספורט , כאילו אנו עוזבים את הארץ ולא הולכים לקבל
את הדוד וגם עשרה בישליק בשביל הניירת ועוד לא שאלנו כלום.
טוב הסביר הפקיד..לא צריך ויזה והחזיר לנו את הפספורטים . צריך
לקנות כרטיס לרכבת הבאר שבע ישר ... ליפה . אבל....היא יוצאת רק פעמיים ביום וצריך לברר מתי. שוקרון ומאסלמה הוספתי ובקידה
ברוורס יצאתי מבית המשטרה . עליתי על החמור ..וכולם אחרי לכוון
הרכבת . הרכבת , הייתה עוברת דרך באר שבע פעם אחת מכוון דמשק ופעם אחת מכוון מכה ..זה מה שהיה .
חזרנו הביתה העמסנו אוכל ושתייה למסע . היום זה 40 דקות פעם זה לקח יום שלם ולפעמים יום וחצי . למה...הרכבת נסעה כמו צב ..
אלף תחנות לנוסעים ..צריך גם מלוי מים בדוד כי היה קיטור וכן גם
פחמים שנשרפו בדרך ולא תמיד היה מספיק , לפעמים הייתה נעצרת
ואיזה דיליז'נס מלא פחמים היה עוצר על ידה ומעביר פחמים לקטר.
גם הקרונות לא היו משהו.. ספסלי עץ וכולם ביחד אנשים ,כבשים
בהמות , ירקות , תיירים ומה לא...נכון לתיירים היה קרון מיוחד ..
אבל אם לא היה מקום את מי זה מעניין גם כך בקושי בדקו כרטיסים
שילמת בהתחלה וזהו...
הגיענו סוף סוף לרכבת קשרנו את החמורים באורווה של התחנה ,
שילמנו " תחזוקה " יעני אוכל ומים לחמורים והעמסנו את עצמנו
ברכבת .. היגיע הזמן המיועד והיא הרכבת סוף סוף זזה .
עד לתחנה הראשונה היה בסדר אבל אחר כך בלגן...אנשים עולים ואין מקום ופתאום יש לך איזו תרנגולת על הראש , וכבש לועס לך
את השרוואל . הזעה והריחה לא ברחו גם שהחלונות היו פתוחים.
הזבובים שתפסו גם הם טרמפ ליפה עשו תחרות בניהם את מי ישגעו יותר , את הבהמות שהחלו להצליף עם זנבם לכול עבר וזה..כואב
או את הנוסעים שניסו לנפנף אותם ופגעו האחד השני . הקיבה
החלה לתת שירה ולא הייתה בררה , רק להזיז את התרנגולת לקשור
את הכבש למישהו לפתוח את המזוודה של האוכל ולאכול.
חילקנו בננו את האוכל והשתייה ואכלנו מהר ולפי קצה שקשוק הגלגלים ונענוע הרכבת ו....לברוח מחוטפים . כן..גם התרנגול רצה לאכול וגם הכבש והם...בכלל לא שלנו...
סוף סוף הרכבת נסעה לאט יותר נשמעה צפירה ארוכה..והינה
אנו ביפה...קפיצות מהרכבת , גרירת החפצים הוצאת בעלי החיים
מה זה בלגן בעיוני ..פעם אחרונה אני נוסע ברכבת ..מכול הבלגן
ושייך מוחמד איבןמוסה אלחריבי לא הספיק להעביר את עצמו
מעבר לפסים אם כול החבילות שלו ...הרכבת יצא לדרך..לא לא פחדנו שיידרס כי היה מרחק דיי גדול אבל...כשנתנה שוונג יצא קיטור בין הגלגלים ומכוון שהיה קרוב לקטר , חטף הכול בפנים .
הוא הובהל דחוף לבית החולים הצרפתי ביפה ואנו המשכנו לנמל לקבל את פני הדוד.....
השיך היגיע לבית החולים , בדקו אותו , משכו משחות והשכיבו אותו
החדר בבית החולים ונרדם..כעבור כמה שעות התעורר ולידו אחות
תרצה לשתות משהו שאלה...קוביה צ'אי ענה ..טייב ענתה לו
ושמה קומקום על האש ויצאה להביא סוכר...
הקומקום שרותח..מוציא אדים לא ? מוציא ! וגם שורק לא ? שורק!
איך שהשייך שומע גם בקושי מהמיטה לוקח גרזן של כיבוי האש
ושובר את הקומקום לחתיכות קטנות וצועק...אין נעל האבוק ואבו אבוק יה ז'אמל ...לחדר נכנסה בבהלה האחות ...נדהמת ו הקסח שעשה השייך בקומקום ושאלה ...למה למה עשית את זה ? מה עשה לך הקומקום.....צריך להרוג אותם כשהם קטנים ענה צריך להרוג אותם כשהם קטנים.
כול הזכויות שמורות @
