בקצה ליבך

שם הכאב מונח לו כבר שנים

איך צמחת אך לעולם לא פרחת

ולכל חיוך נצמד עצב מעכיר

הכאב מונח לו שם בקצה ליבך

שם נשמתך כבר לא ממתינה לניסים

איך תמיד השארת פתח לתקווה

לעוד סיכוי אחד מני רבים

האופק שלך כה אדיר ומאדים

ואם בעצב התעטפת כל השנים

שהרי בשמחתך הפרחת חיים

והלב שלך כבר כואב וחלש

עם כל ריגוש עם מעט חשש

לעקוף את השבילים החסומים לא הצלחת

בדרך אל ליבך נותרו מחסומים

בשנות חייך צברת זכויות רבות

ובמותך לא השארת חובות

בחוזק נצמדת אל דרך האמונה