פחד? / רונן

פחד? / רונן

עטוף בשמיכת הלילה

ורק קרדום ואת לי לחברה

נחוש כמי שאיבד רק יודע

פוצע את יסוד האדמה

מצבות פעורות אותיות

משתאות מכל משב אויר

מעודדות אותי אילמות

בכל הנפה של עפר תחוח

אש מנקדת את עצמותי

לוהטת כמיכוות תשוקה

לא מעיז לנשיה לנוח

קפוא מלהט המשימה

טובע בתוך מי הרגש

מיילד אותו מתוך הקבר

עיניי תינוק כל כך זקנות

חבר יקר שאיבדתי שמו

שמך לא זר לחשו האותיות

והאדמה גיחכה בבור חסר שיניים

אני הוא פחד אמר, ואז ניזכר

בגעגוע הדרך היצוק בעצמותי

© כל הזכויות שמורות לרונן