משאלה

וְהַלַּיְלָה,

כְּשֶׁכָּל הָאוֹר נִשְׁפַּךְ עַל

כְּרִיעָתְךָ,

אָסַפְתִּי אֶת הַכּוֹכָבִים מִבֵּין עֵינֶיךָ

הַנּוֹצְצוֹת

וְהַלַּיְלָה,

כְּשֶׁהָאֹדֶם הִלְהִיט אֶת הָעוֹר

שֶׁעַל גַּבְּךָ,

אָסַפְתִּי אֶת הַנִּיצוֹצוֹת מִבֵּין שְׁתִיקוֹתֶיךָ

הַבּוֹכוֹת

וְהַלַּיְלָה,

כְּשֶׁטָּעַם כְּאֵבְךָ הֵצִיף אֶת לְשׁוֹנִי

הַשּׁוֹקֶקֶת,

חָפַנְתִּי כּוֹכָב עַל קְצֵה לְשׁוֹנְךָ

הַנֶּחְשֶׁקֶת

וְהִבַּעְתִּי מִשְׁאָלָה...

הַתִּהְיֶה שֶׁלִּי גַּם בַּלַּיְלָה הַבָּא?