גוססת

המכתב הזה מוקדש לכבודך-לך אירית

אני כועסת כי תראי מה בחרת, מה רצית.

אין טעם ולטיפול את מזמן כבר נכנעת

שוב שיקרת בזדון, מהוראות התעלמת.

המכתב הזה מוקדש לכבודך-לך אירית

התכרבלת עם מפלצת, הפרעה אובדנית.

אף אחד לא יציל אותך חוץ מעצמך

רק תרצי את זה כבר! רק תושיטי ידך!

שוכבת בחושך, סביבך מחברות

את נראית מכוערת! שקית עצמות!

לפעמים מרחוק אני בך מביטה

את לאט נעלמת, שוברת שתיקה,

ואני מנסה להבין מבחוץ

מה גורם לך לברוח, מה גורם לך לרוץ

הרי יש לך הכול ועתיד די מזהיר

את כל כך כישרונית את אדם כה נדיר.

אז נפגעת קצת, נכון, זאת סיבה להתאכזב?

לרעוב לך לאט, להרגיש כל כאב?

את הולכת בדרך אל יער שמוט

לא בדיוק אך בערך- מבקשת למות

ואני מחכה בחלון ורואה