שואה, תקומה, הנצחה.

שואה, תקומה, זכרון

כמו דשן חם

הם קובצו באדמה,

פוזרו במרחבי ארץ,

תוססים,

מרווים אותה בחיותם המתה

מתכסים בשתיקתה.

ושקשוק העצמות החרוכות

בדוחק האפל,

מנגן מוות ברגביה

ולועו מהביל על פניה.

כמו יבלית כחולה ועיקשת,

עלו מן האדמה האדומה

גדמי שורשים.

בתעלות הדם

הצמיחו נפש ורוח,

לחרוט על תקרת העולם

שמות לערימות האפר,

האוצרות אדם.

ושמש בוכייה

וירח הלום

תלויים בציריהם

ובתווך, כוכב מאיר

לכל שם.