שיר ליום השואה

הבוקר הזה חזק יתר על המידה

הוא מוצק מדי, מרוכז מדי

ענניו הלבנים-אפורים

משוננים מדי בקצותיהם

בתנועה כמעט בלתי מורגשת

פוצעים את השמיים הסמיכים מדי.

השמיים מדממים

וכי יש להם ברירה?

מגפיי רועמים על לוחות העץ של הגשר

בקול יותר מדי רם,

מרעידים עלים מתים מדי בכל נקישה חסרת תכלית

אני לא הולך לשום מקום הבוקר.

גשם קל ניתך,

קל מדי ליום הזה.

טיפות כספית עמומות,

בוהקות כמעט כעינייך

בדיוק בחום הנכון

מרטיבות את שערי

מסחררות אותי מעבר לסף חלום

מביאות אותי

לאהוב את עצמי יותר מכדי