תל-אביב 1909-2009

תל-אביב 1909-2009

אז, בתחילת המאה שעברה,

את היית עניית בתים,

דלת רחובות.

מלבושך בגדי תינוקת,

גרגרים

של חול,

דמעות של ים.

את רצית

לצאת מעריסת העיירה,

לבחור לך בגדי כרך,

ארוכים, ארוכים.

כך באת בוכה וצעירה,

אל כל משוררייך,

כדי שישקו אותך בלילות

טבולי יין

וילבישוך בחרוזי שירה.

המאה שעברה,

עברה,

אבל אנחנו

לא עברנו על פנייך.

היום את ארוכת שדירות,

נוטפת רחובות ואנשים.

שומרת על עצמך

בתוך בגדי משוררים.

ועדיין אני אומר,

גם מבעד למסך

העשן והאורות-

מעודי לא ראיתי

בת מאה יפה כזאת.