הבלוגים הישנים

אז כולם עכשיו גדולים, קופסאות סיגריות, ברים, יושבים בפוזה עם הכוס של הבירה.

אף אחד לא מבקר יותר בגן השעשועים ביום שישי, בתשע בלילה במושבה, וכל הזמן מתחילים סיפורים חדשים. סיפורים של גדולים, כי כל כך הרבה עבר מאז. ואף אחד כבר לא חושב שמתנשקים עם מישהו כי זה מה שחבר וחברה עושים, עכשיו כולם חרמנים ומשתכרים, וסטוצים, וכבר לא בתולים

עכשיו היא כבר כל כך מנוסה ולמדה מכל מה שקרה, והוא מתוסבך בנוסח רווקים דון ז'ואנים שלא מתחייבים, וההיא ממשיכה להתבצר בעמדתה, וההוא מצא חברה ולמד מה זו זוגיות וסבל את הכאבים האלה "נפרדים וחוזרים" של הגדולים...., וזאת לפתע הגיחה מהבריכה ועוד לפני שהספקתי לפתוח את הפה ולקחת אוויר היא כבר עקפה אותי והיה לה חבר רציני. וחברה שלנו נסגרת  בתוך עצמה, ואולי כבר אבדה את מה שמלכתחילה רצתה.

ורק אני, בעוד יום חופש קטוע, מחפשת בלוגים ישנים. ונתקלת שוב ושוב באותן המילים. אז תגידו שאני חיה בעבר, ותגידו שפשוט התפתחתי יותר מאוחר. אבל כולכם נשארתם אותו דבר...

כי עכשיו היא כבר כל כך מנוסה אבל לא למדה כלום ממה שקרה, והיא ממשיכה וממשיכה, מתרסקת ומתאבדת בדפוסים של ילדה קטנה שמכריחה אנשים לתת לה סוכריה.

והוא, המתוסבך בנוסח רווקים דון ז'ואנים, רק מצא הגדרות חדשות למה שהוא תמיד ידע. כמה שהוא מכור לעצב ולתוגה. אז פעם זה הסתכם ב"אהבתי ונפגעתי מהילדה מגן השעשועים במושבה" ועכשיו זה פשוט הפך ל"השתכרנו והתנשקנו והתמזמנו, ואני רוצה אותה, ואני רוצה להיות איתה...והיא לא". אז כל ההורמונים שמופרשים במוח, הדופרמין והסרוטנין, התערבבו עם האלכוהול, ועכשיו הוא חושב שהוא כל כך בוגר ומסובך..... ילד שפוחד להתאהב באמת מחדש.

 וההיא שממשיכה להתבצר בעמדתה, מתהדרת בציוני בגרויות ותארים חסרי ערך שנשכחים. נלחמת בשקט בלי שאף אחד ישמע, בפחד שלה מעצמה. אז פעם היא חרטה על דגלה שהיא ילדה טובה מהצופים ולא שותה ולא מעשנת, והיום היא פשוט מסתגרת בחדרה בכל רגע של העזה וסיכון, כל כך מאורגנת בין חוסר הקבלה.נוח לה בעמדת המטיפה לאחרים. פוחדת מהחיים.

וההוא שמצא לו חברה ולמד מה זו זוגיות, יצא מבחינתי מחוץ לתחום הניתוח,כי הוא כבר התנסה ביחסים של גדולים שנפרדים וחוזרים. אבל רק לפני מספר חודשים, הוא החליט שהוא "רוצה" מישהי, בדיוק כמו לפני ארבע שנים, כשכל פעם הוא אהב וחיכה למישהי כדי להיות איתה. אז עכשיו הוא לא אומר את זה בטלפון או באייסיקיו,כי זו שטות שילדים עושים...ולא משתמש במונח"אוהב" כי משתמשים בו רק במהלך מערכת יחסים. הוא איכשהו מתערבל בזה, ומשתכר, ומתקרב אליה בעוד ערב של ילדים אבודים.

הייתי עכשיו ממשיכה ומוכיחה, כמה שלא השתנתם. חבורת ילדים. אבל מה זה משנה, אני בעצמי מנסה לרפא פצעים ישנים, ההבדל היחיד הוא שאני מודה בזה.

תגידו שאני חיה בעבר, ובסרט, ושאני לא מציאותית. רק תעיפו לרגע מבט לעבר הבלוגים הישנים...