שירים

בערב

השמיים היו חלקים כתער,

מעל לעוף-ים מוזר, ניער,

עיניי הקטומות שוטטו, חסרות מנוחה,

אל עננים לבנבנים מתמוססים לרווחה.
 
 

וענני פרפרים המגששים אל העלים,

התנדנדו באין מפריע אל תוך כתמי אדמה צרובים,

אז עיניי השוממות מעל גלי אהבתם,

ברוב ייאוש גלשו, טבעו, צללו איתם.

תגובות