פסק זמן

הביטי בשקט הנפרש למרגלותייך,

התבונני  בהוד- השבת הרוקחת לך קסמייך,

קחי לך פסק זמן

שאפי לקרבך  ניחוח השחר,

השתחררי מסירי המתח והלחץ

שאזקו אותך באסוריים,

תמה שנה של ריצה מטורפת

בה נתת מעצמך, נשמתך וקרבייך.

וכעת, דומיה מתוקה נחה בחדרך

כרדיד רך וענוג.

את מתמכרת לדממה, למנגינה  הרוגעת

מפסיקה לחשוב,

אדוות הגלים ממתינות לך,

בדי הקנבס,הספרים מחכים ללטף עינייך

השווקים והגלריות קוראים לך

וקייפטאון מצפה

שתעפילי להר השולחן,

ומנופי הקדומים בעולם הרחב

תשאבי כוחות לשנה הבאה שתגיע.

        20.6.09 [הללויה, הגיע החופש הגדול!]