איש החושך

קְרָעִים אַחֲרוֹנִים תָּפַרְתִּי

בְּגַרְבֵּי הַחֹשֶׁךְ

הַמֻּנָּחִים עַל מַדְּפֵי

לֵילוֹתַי,

כִּי אִישׁ הָעֶרֶב

קוֹרֵץ בִּי רְמָזִים

לָבוֹא בִּשְׁחֹרָיו.

וַאֲנִי,

בְּדַרְכִּי אֶל עִקְּבוֹתָיו,

מִתְדַּפֵּק עַל דֶּלֶת

עֲנִיַּת שְׂמָחוֹת,

כָּלוּא בָּעֲרוּגוֹת אֵזוֹב,

לִדְלוֹת

דְּקִירָה עֲיֵפָה שֶׁל נִחוּם,

עֵת לֶכְתִּי אֵצֶל

אִישׁ הָעֶרֶב,

הַפּוֹרֵם תְּפָרִים בְּגַרְבֵּי הַחֹשֶׁךְ

הַמֻּנָּחִים

עַל מַדְּפֵי לֵילוֹתַי.