בִּדְמִי הַקַּיִץ

הַשֶּׁמֶשׁ קוֹפַחַת עַל צַוָּארִי,

מְקַפַּחַת אֶת רְצוֹן גּוּפִי לְהִתְקָרֵר.

הַיָּם מַבִּיט בִּי בְּהַתְרָסָה

וּתְרִיסֵי עֵינַי נִסְגָּרִים, פּוֹתְחִים חַלּוֹן -

אֵלַיִךְ שׁוּב מִשְׁתַּחְרֵר.

בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם טוֹבֵעַ בְּגַלֵּי מַחְשְׁבוֹתַי,

מַצִּיל רֶגַע,

וְעוֹד רֶגַע אֶסְתּוֹבֵב עִם עַצְמִי.

מְשַׁוֵּעַ לְהִמָּלֵט מִקַּיִץ אַכְזָר,

לְהַחְזִיר עוֹנוֹת אָחוֹרָה

עַד תִּהְיִי אִתִּי.

©