גנרל זמן

הוא שימר הכול

וטִשטש הכול

חדות הגוונים של הרגשות

זיכרון אנושי.

הגעתְ כדרך הציפורים הנודדות
אל חיי

ואילפתְ אותי בתשוקותייך,

כאורפיאוס את חיות הפרא.

פרמתְ את העולם סביבי

כברק חד המשסף חשכת ליל.

הייתְ לי מולדת בארץ זרה

המולדת שלי הייתה תחושה,

אך היה דבר-מה בינינו

שלא יכולנו לפתור,

משל החיים משתה נואש

חגיגה טראגית נעלה.

גנרל זמן לא הקל כסיפותיי

כחווקי תריסים פתוחים למחצה

הזמן שכח לרחוץ

השפתיים לאטו

מֵחַשבות את דקות הגעגוע

הנערמות בגופי לעייפה.

הגעתְ כדרך הציפורים הנודדות

ערבבנו ימים ולילות בתחושות חזקות

כמו כל הרגשות העזים
שנועדו לכל החיים.

היינו שרויות בחסד מופלא

עטופות בגלימתו הקסומה,

אך היה דבר-מה בינינו

שלא יכולנו לפתור,

את נדדתְ,

אני

נותרתי

מאחור.