והייתה פוסעת..

והייתה פוסעת ביינות הטרשים

כפות רגליה פצועות מדממות

עיניה נפולות מחפשות נפשה

בגדיה מוכתמים בכתמי כאב

דמעותיה זולגות על הדרך הקרה

את בכייה שמעו כולם והחרישו

מבטם היה קר ומתנכר לה

עת חלפה לצידם מוכת גורל

עצובה וחסרת כל רחקו צעדם

הפנו מבטם ונמלטו אל הזריחה

אותה הותירו שוקעת במזרח

ואני אספתיה אל זרועותיי

מים ופת לחם נשקתי לפיה

מילים נתתי מלבי להחיותה

והייתה לאחת כמותן אהבותיי

אותן חשקתי בלילות תשוקה

אותן חלמתי בלילות שכחה

ידעתי נפשה מתהלכת בננו

ולא ידעתי דמותה...